טיפול בדיכאון (מעודכן 2024)
רועי אבן | 09/04/2024 Psychologim.com
Psychologim.com | 15/01/2022 16:19סימנים של דיכאון – עם בואו החורף אנשים רבים חרדים לבריאותם: השינה הופכת לסירוגין ללא יציבה, תחושת התקף חרדה מתמדת, מתחילים כאבי ראש או בעיות בקיבה. בנוסף, מצב הרוח מתדרדר, פעילויות אהובות לא מעוררות השראה – פשוט אין לזה כוח. ואת כל זה משלימה תחושת אשמה וביקורת עצמית על אי יכולת ורצון לעבוד.
דיכאון הוא הפרעה נפשית המאופיינת במצב רוח ירוד מבחינה פתולוגית עם הערכה פסימית שלילית של עצמך, מצבו הנוכחי ועתידו של אדם מדוכא מאופיין בדיכאון מתמשך, אובדן עניין במה שהיה מהנה, חוסר יכולת לבצע פעולות רגילות וכן תחושת אשמה וירידה בהערכה העצמית. ניתן לחשוד בדפרסיה אם תסמינים אלו נמשכים במשך שבועיים או יותר.
יש לזכור שדיכאון הוא קומפלקס של תסמינים, לכן, על מנת לאבחן הפרעת דיכאון, אין די בתלונות רק על מצב רוח רע: פסיכותרפיסט חייב לראות לפחות ארבעה תסמינים של דיכאון, להעריך מתי הם הופיעו, באיזו מידה הם מתבטאים. וכולי.
דיכאון גורם לתחושות עצב, מפחית את העניין בפעילויות שפעם נהנו ממנה, עלול להוביל לשורה של בעיות רגשיות ופיזיות ולהשפיע על מידת ההצלחה של האדם בעבודה ובחייו האישיים. לפי ארגון הבריאות העולמי, דפרסיה היא הגורם המוביל לנכות בעולם.
תרומה גדולה לחקר הדיכאון תרם הפסיכותרפיסט האמריקאי אהרון בק ז"ל, שפיתח מודל קוגניטיבי של דפרסיה. בק מציין שאדם הסובל מדיכאון שופט באופן שיטתי לא נכון את המתרחש ואת העבר, ולאט לאט נוצרים רעיונות שגויים: על עצמו כמפסיד, על העולם כמקום לא בטוח ועל העתיד כמשעמם וקודר.
דיכאון אחרי לידה, צילום מסרט "ואז הגיעה טלי" (2018)
המצב עם אבחון דיכאון מסובך בשל העובדה שרבים מהסובלים מהפרעה זו כלל אינם מודעים לכך, שכן דיכאון לרוב "מוסווה" על ידי תסמינים של מגוון מחלות גופניות: מחלות של מערכת הלב וכלי הדם ודרכי העיכול. , אוסטאוכונדרוזיס ואחרים. שקעים אלו נקראים מסכות (סוטומורפי). החולה עלול להתלונן על בריאות לקויה, כאבים בחלקים שונים בגוף, בעיות שינה ותיאבון, ובדיקות רפואיות אינן מגלות פתולוגיות. לרוב, דיכאון מסתתר מאחורי "מסכות" כגון:
כמו כן, דיכאון בצורה כזו או אחרת מלווה עד 70% מכל מחלה גופנית.
אם במשך שבועיים לפחות אתה מבחין בחלק מהתסמינים הבאים כמעט כל יום, אז אתה בהחלט צריך להתייעץ עם מומחה:
אחת התכונות הערמומיות של דיכאון היא שגם אם יש איזושהי בעיה פסיכולוגית, ייתכן שאינך מודע לה. אנשים רבים מבחינים רק בתסמינים פיזיולוגיים בעצמם ואינם מבינים שהדבר מעיד על נוכחות של חוויות רגשיות רציניות. אם יש לך קוצר נשימה, נמנום, טונוס שרירים מוגבר, הפרעות עיכול, כאבים בחזה ותחושת עייפות כללית, זה עשוי להצביע על כך שאתה מאוד מודאג או מודאג ממשהו. זיהוי התסמינים הוא הצעד החשוב ביותר להיפטר מחרדות ודאגות: אתה יכול להיפטר מהם רק על ידי הכרה שיש לך אותם.
אתה יכול לעבור את האבחון העצמי הראשוני באמצעות סולם דיכאון בק. בדיקה זו התבססה על תוצאות של תצפיות קליניות שסייעו לזהות את הביטויים המרכזיים של דיכאון. עם זאת, לצורך אבחנה מדויקת, יש צורך לפנות לפסיכותרפיסט או פסיכיאטר.
שינה לקויה היא אחד התסמינים השכיחים ביותר של דיכאון. זהו גם אחד הגורמים העיקריים שגורמים למצב זה ומשמרים אותו. שינה גרועה מתייחסת גם לכמות לא מספקת וגם לאיכות ירודה.
כיצד הפרעות שינה תורמות לדיכאון?
שיפור השינה שלך הוא הצעד הראשון ליציאה מדיכאון, והוא יעזור להגביר משמעותית את היעילות של כל האמצעים האחרים.
תפקיד חשוב בהתפתחות דיכאון ממלא תהליכים ביוכימיים המתרחשים במוח. בשנות ה-60, האמינו שדיכאון עלול להתרחש כאשר לגוף חסר נוירוטרנסמיטר בשם נוראפינפרין, המשפר את הריכוז, מפעיל חשיבה ועוזר להתמודד עם מתח. אז הייתה תיאוריה שמצבי דיכאון קשורים למחסור בסרוטונין, המכונה "הורמון האושר" בשל יכולתו להעלות את מצב הרוח והמוטיבציה.
כיום, מדענים מצאו שתהליך הדיכאון הוא הרבה יותר מסובך: בנוסף לסרוטונין ונוראפינפרין מעורבים בו גם דופמין, אוקסיטוצין, מלטונין וחומרים פעילים ביולוגית. במוח קיימים מעגלים עצביים רבים – קבוצות מחוברות זו לזו של תאי עצב (נוירונים) האחראים על עבודתם של נוירוטרנסמיטורים מסוימים. שרשראות נוירונים אלו משפיעות על התפתחות הדפרסיה – וזה, בתורו, משפיע עליהם. לכן הדעה הרווחת (גם בקרב רופאים) לפיה הפרעות נפשיות, בניגוד למחלות הגוף, ניתנות לטיפול באמצעות מאמץ של רצון היא אשליה. "פשוט תמשוך את עצמך" ושנה את הביוכימיה של המוח לא יעבוד. לכן, הטיפול בדיכאון מצריך גישה שיטתית – פסיכותרפיה לעבודה עם צורת החשיבה ותמיכה תרופתית במידת הצורך.
כיצד דיכאון משפיע על תפקוד המוח? מדען המוח הנודע אלכס קורב, בספרו "הספירלה העולה", משווה את התהליכים המתרחשים במוח בזמן דיכאון לתנועה בעיר. המצב בכבישים נתון לדפוסים מורכבים ומשתנה כל הזמן: התנועה לא נעצרת, אבל לפעמים התנועה עוברת בחופשיות, ולפעמים פתאום נוצרים פקקים. זה אותו דבר עם המוח: במצב של דיכאון לא קורה לו שום דבר מוזר במיוחד – רק שהמוח בונה את עבודתו בצורה האופיינית לדיכאון. זה חל על האופן שבו הוא מקבל החלטות, מגבש תוכניות, מתמודד עם לחץ וכדומה. כאשר מצב זה מופעל, מתרחשים מיקרו-שינויים רבים בפעילות המוח, הזורמים כאילו בספירלה כלפי מטה: פעילותם של נוירוטרנסמיטורים בנוירונים של מבני מוח שונים משתבשת, מה שמשפיע על תהליכים קוגניטיביים (חשיבה, זיכרון), תפיסה של החיים, מצב הרוח ("שום דבר לא יציב"), איכות השינה.
למרבה המזל, במערכות מורכבות כמו המוח שלנו, שינויים קטנים יכולים לפעמים לעשות הבדל גדול. מדענים מצאו דרכים לשנות את תפקודם של מעגלים עצביים, לשנות את היחס בין חומרים פעילים שונים במוח, ואף לעורר יצירת תאי מוח חדשים. לכן, שינויים במוח שמעורר דיכאון הם בדרך כלל הפיכים. עם זאת, אם לא מטפלים בדיכאון, זה יכול להוביל לתוצאות חמורות – למשל, הפרעות בהיפוקמפוס (מבנה מוחי זה ממלא תפקיד חשוב במנגנוני הלמידה והזיכרון, ויסות מצב הרוח, תגובה ללחץ), והסיכון של התפתחות מחלת האלצהיימר מוגברת גם היא משמעותית. לכן, על מנת להישאר תמיד זיכרון שפוי ומוצק, יש לטפל בדיכאון בהקדם האפשרי.
התפתחות דיכאון מעוררת שלוש קבוצות של גורמים: ביולוגי, פסיכולוגי וחברתי.
אם כבר מדברים על נטייה ביולוגית, מיד נציין שאין גן לדיכאון. הקשר בין גנטיקה למחלות נפש מורכב מאוד, וגם אנשים עם נטייה גנטית גבוהה לא בהכרח מפתחים את המחלה. דיכאון יכול להיות "תורשתי" אם ילד גדל מילדות בסביבה שבה קרובי משפחה מכינים אותו להגשמת תרחיש שהחיים מלאים בסבל וחוויות, שהאושר אינו בר השגה, והילד מפתח מודל תפיסה מתאים. של העולם.
גורמים ביולוגיים לדיכאון כוללים:
מנקודת מבט פסיכולוגית, הופעת דיכאון יכולה לתרום לאופן החשיבה של האדם, להרגליו, לסטריאוטיפים של התנהגות – למשל, דרכים לא פרודוקטיביות להגיב ללחץ או נטייה להתעכב על חוויות שליליות. הטריגר להתפתחות דיכאון הוא בדרך כלל אירועים מלחיצים ונסיבות טראומטיות שונות: קשיים במערכות יחסים, מוות של אדם אהוב, בעיות בעבודה, הפסדים כספיים גדולים. אבל האם זה יוביל לדיכאון תלוי במידה רבה באמונות שנלמדו בעבר ובאופן שבו אדם רגיל להתנהג במצבים כאלה.
גם הגורם החברתי חשוב מאוד: אדם צריך להרגיש חלק מקהילה. האינסטינקטים שלנו דוחפים אותנו לבנות קשרים חברתיים, ובאופן מודע, אנחנו גם אוהבים לתקשר עם אנשים שמקבלים ותומכים בנו. זה המשאב שלנו להתמודדות עם מצוקה. במצב מלחיץ, קונפליקט, קבוצה חברתית – משפחה אוהבת ומקבלת, חברים, צוות – יכולה לתת לנו תמיכה. לעומת זאת, הסביבה החברתית עצמה הופכת פעמים רבות למקור ללחץ. אם אתה מוקף באנשים שמתלוננים מדי יום על כמה החיים קשים, זה יתמוך בתפיסת ה"מנהרה" של העולם, האופיינית לאדם מדוכא – כאשר רואים רק את הרע, וכל הטוב חולף על פניו. במקרה זה, כדאי לשקול כיצד ליצור סביבה חדשה ותומכת עם השקפה אחרת על החיים.
כאשר אתם צריכים לשפץ דירה, אתם מזמינים צוות בונים. אם קרה משהו לרכב, אתה נותן אותו למכונאי הרכב. כמעט כל מקרה הדורש גישה מקצועית מבוצע על ידי המומחים המתאימים. אולי לפעמים אתה יכול להסתדר בלעדיהם, אבל ברוב המקרים, תסכים, הם מתמודדים מהר יותר וטוב יותר ממך. עם זאת, אנשים רבים הסובלים מדיכאון, למרבה הצער, אינם מוכנים לפנות לעזרה מקצועית, מה שרק מחמיר את המצב וגורר אותו במשך חודשים ושנים.
טיפול מודרני בדיכאון עשוי להיות מורכב מטיפול נוגד דיכאון (בשביל זה צריך להתייעץ עם פסיכיאטר) ופסיכותרפיה. במצבים מסוימים יש צורך בתרופות: כאשר אדם נמצא במצב אקוטי, הוא לא יכול לעסוק בפסיכותרפיה – הוא פשוט לא יכול לאסוף את מחשבותיו. התרופה אינה רעה בפני עצמה, אך ישנה חשיבות לנכונות השימוש בסמים.
בפסיכותרפיה, טיפול קוגניטיבי התנהגותי נחשב לסטנדרט הזהב לטיפול בדיכאון, גישה שעלתה במיוחד כדי לסייע לחולים בדיכאון.
כאשר יש לך תסמינים של דיכאון, ישנן דרכים רבות לעזור לעצמך, שרבות מהן מגובות במחקר. עם זאת, חשוב לזכור שטיפים אלו אינם מחליפים פסיכותרפיה ותמיכה תרופתית, אלא פועלים יחד איתם.
פעילות גופנית היא אחת הדרכים הקלות והיעילות ביותר ליצור "ספירלה כלפי מעלה" של דיכאון, במילותיו של פסיכולוג קליני . השפעת הפעילות הגופנית על גופנו ובפרט על המוח דומה להשפעות של תרופות נוגדות דיכאון.
אימון גופני:
ככל שאנו נשארים זמן רב יותר בחוסר החלטיות ובחוסר ודאות, כך אנו יורדים עמוק יותר ב"ספירלת הירידה" של הדיכאון. כמובן, לא הכל נתון להשפעה שלנו. אבל כשאנחנו מקבלים החלטות, אפילו קטנות, זה מחזיר לנו תחושת שליטה במצב, אנחנו מרגישים יותר בטוחים ואופטימיים, כתוצאה מכך, יש אנרגיה לצעדים נוספים.
דיכאון הוא מחלה של בידוד (בשנה וחצי האחרונות ראינו זאת בבירור מתמיד). אדם הסובל מדיכאון, אפילו בקהל עליז, עלול להרגיש בודד. במצב זה, יש רצון להסתתר מאנשים. אבל הבדידות רק תחמיר את המחלה, אז לא צריך להיכנע לרצון הזה. להפך: שמרו על קשר עם אנשים שיכולים לתמוך בכם – אנשים כאלה תמיד יהיו, במיוחד בעידן הדיגיטלי הזה.
זכרו כמה עקרונות בסיסיים:
קהילת המעריצים היא אחת הקבוצות החזקות, המאוחדות והרגשיות ביותר. החוויה של מהלך התחרות מעוררת את ייצור הטסטוסטרון, שנותן גל של אנרגיה. תמיד נעים לחזות בניצחון, וצהלה משותפת מעצימה את השמחה. וגם אם הקבוצה שלך הפסידה, אתה תהיה מוקף באווירה של אחדות ותמיכה.
כאשר אתה מדוכא, המוטיבציה לעשות דברים ותחביבים שנותנים לך השראה דועכת. ניתן להתגבר על כך באמצעות טכניקות הפעלה התנהגותית. ערכו רשימה של הפעילויות שפעם נהניתם והמשיכו לעשות אותן, לפחות במינונים קטנים, גם אם זה עדיין לא מביא לכם את אותה הנאה. לאט לאט תחזרו לטעם.
צורות מסוימות של דיכאון מתרחשות באופן בלתי צפוי, אך חלקן נוכל למנוע. לדוגמה, עם כניסתו של הסתיו, אנשים רבים חווים דיכאון עונתי: אנחנו עצובים ולא נעימים כי הפך קר, חשוך ולח. במקרה זה, ישנם טיפולים ביולוגיים. בנוסף לויטמין D ותרופות, טיפול באור יכול לסייע במניעת דיכאון עונתי – וזה לא חייב להיות קרני השמש. כמובן, האפשרות האידיאלית תהיה לטוס לאקלימים חמים יותר, אבל רק תאורה טובה בחדרים שבהם אנו מבלים זמן רב עוזרת. יש מנורות מיוחדות לטיפול באור, שממש הופכות לתרופות נוגדות דיכאון.
ישנן דרכים רבות להפחית את הסבירות לדיכאון. באילו מהם להשתמש יהיה תלוי במה אנחנו מהמרים – גורמים ביולוגיים, פסיכולוגיים או חברתיים, או אולי שניהם. במקרה הראשון, אורח החיים הבריא הידוע לשמצה הופך למניעת דיכאון. בשני – עבדו על האמונות שלכם, השקפת חיים, בניית תמיכה פנימית. בשלישית – היווצרות סביבה תומכת.
מניעת דיכאון מהצד הפסיכולוגי היא ברובה אידיאולוגית, אפשר אפילו לומר רעיון פילוסופי של עצמך, של אחרים ושל העתיד. הרעיונות של הסטואים יכולים לעזור כאן – עליהם, בין היתר, נשענים טיפול התנהגותי רציונלי-רגשי ופסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית. אחד הרעיונות המרכזיים הוא שאנחנו לא יכולים להתחמק מאתגרי החיים. מדי פעם מתעוררים בדרכנו קשיים בלתי צפויים. אנחנו יודעים שזה לא בשליטתנו, אבל אנחנו יכולים לשלוט איך אנחנו מגיבים לכל מצב.
לפני אלפיים וחצי אלף שנה אמר הבודהה: "כאב הוא בלתי נמנע, אבל סבל הוא בחירה." כאב מתחיל מרגע לידתנו, ממשיך במחלות, כאב האובדן לאורך החיים ומסתיים בעזיבה הכואבת שלנו – זה בלתי נמנע. אבל איך אנחנו מתייחסים לזה היא הבחירה והאחריות שלנו. אם אנחנו בוחרים לסבול, מובטח שנקלע לדיכאון.
סבל הוא הרגל שניתן לבטלו. טיפול קוגניטיבי התנהגותי עוזר להבהיר אילו הרגלים בעליו מובילים את עצמו לדיכאון. ואיזה הרגלים חדשים יעזרו לו לאזן את מצבו ולהגיע לרמת חיים אחרת. שאל את עצמך: "אילו הרגלים משמחים אותי?" ולתרגל אותם מדי יום.
יציאה מהדיכאון היא דרך, ולכל אחד יש את הדרך שלו. אין כאן פתרון אחד שמתאים לכולם. אין צורך לנסות לעשות הכל בבת אחת. העיקר להתחיל לזוז ולא להפסיק. כל פעולה קטנה צריכה להיות צעד בכיוון הנכון.
