חרדה

מהי חרדה?

חרדה כוללת תחושות של דאגה, עצבנות או פחד. התקפי חרדה מזדמנים נחשבים לטבעיים ולפעמים אפילו לחיוניים, למרות החוויה הלא נעימה. באמצעות איתות לכך שמשהו לא בסדר, החרדה יכולה לעזור לאנשים להימנע מסכנה ולבצע שינויים חשובים ומשמעותיים.

אולם, חרדה מתמשכת ונרחבת המשבשת את חיי היומיום של האדם, בין אם בבית הספר, במקום העבודה או עם חברים, יכולה להיות סימן להפרעת חרדה. כמעט שליש מהמבוגרים בישראל מתמודדים עם חרדה בשלב כזה או אחר בחייהם, והמצב פוגע יותר בנשים מאשר בגברים.

הפרעות חרדה באות לידי ביטוי בדרכים שונות, ולעתים קרובות האבחנה שלהן שונה. הפרעת חרדה מוכללת היא מצב כרוני חמור של דאגה ומתח, לעתים קרובות ללא גירוי מקדים. הפרעת פאניקה מתייחסת להתקפי פאניקה פתאומיים וחוזרים – אפיזודות של פחד עצום וחוסר נוחות המגיע לשיא בתוך מספר דקות. הפרעה טורדנית-כפייתית מסומנת על-ידי מחשבות טורדניות או כפייתיות לביצוע התנהגויות מסוימות, כגון שטיפת ידיים. הפרעת דחק פוסט-טראומטית עשויה להתפתח לאחר שאדם חווה או היה עד לאירוע טראומטי.

חרדה מלווה לעתים קרובות בדיכאון, ושני המצבים האלה חולקים מבנה גנטי בסיסי. מעבר לגנטיקה, חוויות בתקופת הילדות, כגון טראומה מוקדמת או גוננות יתר של הורים, יכולות לשחק תפקיד ביצירת נטייה לדאגנות. בקרב אנשים עם הפרעות דיכאון וחרדה, המעגל החשמלי במוח השולט בתגובת האיום משובש: האמיגדלה, המבנה המזהה סכנה, יכולה להיות פעילה יתר על המידה ולעורר איום שאינו קיים במציאות.

חרדה מטופלת לעתים קרובות בהצלחה בעזרת טיפול, תרופות או שניהם יחד. טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT) נחשב לאחד הטיפולים היעילים בחרדה, שבו מטופלים לומדים לזהות דפוסי חשיבה בעייתיים ולשנות את התגובה שלהם בהתאם. מדיטציית מודעות (מיינדפולנס) היא טכניקה יעילה נוספת לשימוש עבור חלק מהמטופלים.

לקבלת פרטים נוספים לגבי גורמים, תסמינים וטיפולים בהפרעות חרדה, עיינו במילון האבחון שלנו.

כיצד לזהות את סימני החרדה?

אנשים הסובלים מחרדה עשויים להרגיש חוסר מנוחה, תחושה שהם על קוצים ועצבנות. הם עשויים להתקשות להתרכז או לשלוט ברגשותיהם. תסמינים גופניים יכולים לכלול גם עייפות, רעידות, בעיות שינה, כאבי בטן, כאבי ראש, ומתח בשרירים.

חרדה לעתים קרובות כרוכה בדאגה בעוצמה מוגזמת. דאגות אלו יכולות לחול על כל היבט של החיים, החל ממצבים חברתיים ומדינמיקה משפחתית ועד לבריאות גופנית ועניינים מקצועיים. החרדה או הפחד של אדם יכולים לצאת לחלוטין מפרופורציות ביחס לאתגרים בפניהם הוא או היא עומדים. אנשים עשויים גם להאמין שהתרחיש הגרוע ביותר הוא בלתי נמנע.

חרדה יכולה להשפיע על היכולת ליהנות מחיי היומיום ולפגוע בתפקוד התקין. אנשים עם חרדה עשויים להימנע מפעילויות חברתיות או מקצועיות בשל החשש מהתרחשות תרחישים מסוימים.

הגורמים לחרדה

החרדה נובעת משילוב של גורמים גנטיים, סביבתיים ופסיכולוגיים. אנשים שיש להם היסטוריה משפחתית של הפרעות חרדה או דיכאון נמצאים בסיכון מוגבר לפתח את ההפרעה. חוויות טראומטיות, כגון התעללות, הזנחה או אובדן, יכולות גם הן לגרום לחרדה. גורמים סביבתיים כמו מתח בעבודה, בעיות כלכליות, או לחצים חברתיים יכולים להחמיר את המצב.

בנוסף, ישנם גורמים ביולוגיים המעלים את הסיכון לחרדה. למשל, חוסר איזון בכימיקלים במוח כגון סרוטונין ודופמין, ושינויים בפעילות מוחית באזורים מסוימים, יכולים להשפיע על התפתחות הפרעות חרדה.

כיצד לטפל בחרדה?

בהפרעות חרדה ניתן לעתים קרובות לטפל בהצלחה בעזרת פסיכותרפיה ו/או תרופות. אנשים יכולים להשתלב בטיפול בדיבור המותאם לחרדות הספציפיות שלהם. טיפול CBT נחשב לאחת האפשרויות היעילות בהפרעות חרדה. התרגול מלמד את המטופלים לאתגר דפוסי מחשבה מעוותים במטרה לשנות את הדרך בה הם מגיבים. חרדה חברתית ניתן למגר באמצעות טיפול בחשיפה, במסגרתו מטופלים נחשפים בבטחה ובהדרגה לפחדים שלהם, כך שהם כבר לא יימנעו מהם.

תרופות יכולות לעזור למטופלים בשליטה על החרדה שלהם, אולם תרופות אינן יכולות לרפא את המצב הבסיסי. רופאים עשויים לתת מרשם לבנזודיאזפינים בעלי תגובה מהירה לפרקי זמן מוגבלים. חוסמי בטא מציעים פתרון נוסף לטווח הקצר, שכן באפשרותם לעכב תסמינים מטרידים כגון דופק מהיר או רעידות בידיים עבור מקרה ספציפי. תרופות נוגדות דיכאון, כגון מעכבי ספיגה חוזרת של סרוטונין (SSRIs) או לעתים תכופות פחות גם tricyclics, הן בשימוש כטיפול ארוך טווח ונטילתן יכולה להימשך מספר שבועות או חודשים עד שהן מתחילות להשפיע.

אסטרטגיות פשוטות להתמודדות עם חרדה

שינויים בסגנון החיים יכולים לעזור לאנשים החווים תחושות של חרדה, אך אינם מגיעים לסף הקליני הנדרש לשם אבחנה. הרגלים כגון פעילות גופנית, הרגלי שינה טובים, והגבלת כמות צריכת הקפאין והאלכוהול יעילים כולם. מיינדפולנס היא טכניקה מוצלחת. לקיחת נשימות עמוקות, הסתכלות על מחשבות ללא שיפוטיות, והכרה במגבלות השליטה של האדם יכולות להפחית את תחושות המתח.

התמודדות עם חרדה ביום-יום

זיהוי הנסיבות המעוררות את החרדה, ולאחר מכן הפעלת התנגדות למחשבות המעוררות חרדה, יכולים לעזור בלהרגיש טוב יותר בעתיד. חשוב לבנות תוכנית יומית המשלבת פעילויות מרגיעות ומחזקות, כמו תחביבים, מדיטציה, יוגה, ופעילות גופנית. תמיכה חברתית ממשפחה וחברים יכולה גם היא לשפר את התחושה הכללית ולסייע בהפחתת החרדה.

פנייה לעזרה מקצועית

אם החרדה פוגעת באיכות החיים שלכם ומונעת מכם לתפקד בצורה תקינה, חשוב לפנות לעזרה מקצועית. פסיכולוגים, פסיכיאטרים ומטפלים מוסמכים יכולים לעזור לכם להבין את המקורות לחרדה ולספק כלים וטיפולים שיסייעו לכם להתמודד איתה. באמצעות טיפול מתאים, ניתן לשפר את איכות החיים ולהשיג שליטה טובה יותר על החרדה.